16 נובמבר 2018

כלכלה ניידת-תנועה-יעקובי11-12

13 פבר' 2013 | שמעון יעקבי

0

טלפון נייד על הכתף – גלגולו של דו"ח ומילון אבן שושן

חנן (שם בדוי), איש צעיר נהג ברכבו ובעת נהיגתו שוחח בטלפון הנייד שלו כאשר הטלפון היה מונח בין כתפו לאוזנו. הוא לא שם לב לניידת שנסעה לצידו, כי ראשו היה מוטה ומוגבל בתנועה. לפתע שמע את הכריזה לעצור בצד. מיד היטה את ראשו בהפתעה והטלפון נשמט מכתפו ונפל.

השוטר ביקש את רישיונותיו והודיעו נחרצות כי יקבל דו"ח בגין אחיזת הטלפון בזמן נהיגה – דבר האסור על פי חוק.

"אבל לא תפסתי אותו ביד. אחזתי את ההגה בשתי ידי" התגונן חנן בנחרצות.

"אסור לך לאחוז טלפון בנהיגה" הסביר השוטר.

"לא אחזתי! ראית שאחזתי?" הצטדק הנהג.

"אדוני, על פי חוק, הטלפון אמור להיות במקום יציב ברכב. הכתף שלך היא לא מקום יציב ברכב",  פירט השוטר.

חנן המשיך להתווכח אך הדו"ח נרשם. 1,000 ₪ קנס – סכום משמעותי לכל הדעות.

הוא לא השתכנע ובחר לפנות לבית המשפט. כעבור שנה נערך הדיון המשפטי בו טען כי "מותר לי לדבר בטלפון אם שתי ידי על ההגה". שופט התעבורה המלומד מצא את הנהג אשם.

חנן התייעץ עם עורך דין מפולפל ובעצתו החליט לערער לבית המשפט המחוזי. פרקליטו הכין שלל נימוקים, הסברים ופרשנויות. השופט המחוזי האזין בקשב רב אחר ציטט את לשון התקנה בה נאמר במפורש "בעת שהרכב בתנועה לא יאחז הנהג טלפון נייד…" ו'אחיזה' על פי מילון אבן-שושן מוסברת כהחזקה וגם תפיסה, לאו דווקא ביד. לכן הנחת הטלפון על הכתף כמוה כאחיזה. הערעור נדחה וחנן יצא במפח נפש.

אך לא איש כמוהו ישקוט. הוא החליט לפנות לערכאה הגבוהה ביותר – בית המשפט העליון. לטענתו החזיק את ההגה בשתי ידיו כמתחייב ברישא של התקנה ובסיפא של התקנה לא חרג כי הטלפון לא נמצא בידו.

השופט העליון החליט לפסוק על פי ההיגיון הפשוט. הוא שאל את חנן הכיצד הגיע הטלפון אל כתפו? האם התעופף לשם? הלא ידו שלו נשאה את הטלפון אל כתפו וחזקה עליה שגם היתה מורידה אותו מן הכתף אילולא נשמט ממנה. הרי לא יעלה על הדעת לנסוע כל הדרך עם ראש מוטה מבלי יכולת חופשית להביט במראות ובכלל. זוהי נהיגה בחוסר זהירות שרשלנות בצידה. הערעור נדחה.

סוף דבר, לאחר בזבוז זמן רב, אבדן ימי עבודה, שכר טרחת עורך דין, נסיעות, פגישות וטרטור בתי המשפט נאלץ חנן לסור אל הדואר ולשלם את הקנס. הוא גם חויב בנקודות.

תגובות

תגיות: , ,



התגובות סגורות

בחזרה למעלה ↑