מאחורי חזיתות הבניינים המטופחים של אשדוד, מסתתרים לא אחת סיפורים של דירות עמוסות לעייפה בחפצים, עיתונים, אשפה ולעיתים גם מזיקים. המרכז הארצי לפינוי דירות מסביר: "מדובר במצב נפשי – והפינוי הוא רק חלק מהפתרון"
רחוב העצמאות באשדוד נראה כמו רחוב רגיל: חנויות, תחנות אוטובוס, בניינים בני 3-4 קומות. אבל באחת הדירות בקומה השנייה, התגלתה לא מזמן מציאות קשה במיוחד – דירה שאי אפשר היה לפתוח בה את הדלת עד הסוף, כי מאחוריה עמדו ערימות של עיתונים ישנים, בקבוקי פלסטיק, שקים של בגדים וסירים עם שאריות מזון שהחלו להתעפש.
בעלת הדירה, קשישה בת 79, גרה לבדה. לדבריה, "לא היה לה מקום לזרוק שום דבר". השכנים דיווחו על ריח חזק, נחילי זבובים, ומכת עכברים שזלגה גם לדירות סמוכות. עיריית אשדוד פעלה יחד עם בני המשפחה, ויחד הזמינו את צוות המרכז לפינוי דירה בישראל לטיפול במפגע.
מהי בעצם אגרנות כפייתית – ולמה היא קורת?
אגרנות כפייתית היא מצב נפשי-התנהגותי שבו אדם מתקשה להשליך חפצים, גם אם הם חסרי ערך ממשי. פעמים רבות מדובר בקשישים, אך גם צעירים, חיילים משוחררים ואנשים שעברו משברים קשים עלולים להיקלע למצב כזה. מדובר בהתנהגות שמונעת על ידי תחושת חרדה מפני אובדן, רצון לשמר זיכרונות, או שליטה מדומה על הסביבה.
לפי נתוני המרכז לפינוי דירה בישראל, רק באשדוד התקבלו בשנה האחרונה למעלה מ-40 פניות של בני משפחה, שכנים, ועובדים סוציאליים – כולם קשורים למקרי אגרנות ברמות שונות.
מדוע אשדוד?
אשדוד היא עיר מגוונת במיוחד – מבחינה גילאית, תרבותית, כלכלית ומשפחתית. יש בה שכונות עם אוכלוסייה וותיקה לצד שכונות צעירות וצומחות, מה שיוצר גם ריבוי מצבים שבהם דיירים מתמודדים לבד, לעיתים בבדידות, עם קשיים נפשיים וכלכליים.
"אנחנו רואים מקרים של ניצולי שואה, עולים חדשים, וגם אנשים שחוו אובדן", מספרת שירה, מלווה קהילתית שמכירה מקרוב את התחום. "הם אוספים כי זה נותן להם תחושת ביטחון. אבל המציאות היא שהבית הופך למוקד סיכון".
מה כולל תהליך הפינוי בפועל?
אנשי המרכז הארצי לפינוי דירות מדגישים שפינוי דירה מאגרנות הוא לא כמו הובלה רגילה. זהו תהליך רגיש שכולל:
- פינוי הדרגתי ומבוקר – כדי לא להבהיל את הדייר ולתת מקום רגשי לפרידה מהחפצים.
- מיון והצלה של פריטים חשובים – כמו מסמכים אישיים, חפצי ערך וזיכרונות משפחתיים.
- ניקוי וחיטוי יסודיים – לעיתים תוך שימוש באמצעים תברואתיים נגד מזיקים וריח.
- ליווי פסיכולוגי או טיפולי לפי הצורך – כולל חיבור לגורמי הרווחה באשדוד.
"אנחנו רואים את עצמנו לא רק כפועלים עם כפפות, אלא כגורם שמחזיר את האדם לחיים", אומר עופר בן שושן, מנהל פרויקטים אזורי מטעם המרכז. "לראות את הדייר בוכה אחרי הפינוי – זה רגע שמרגש כל פעם מחדש".
השלכות הקהילה והשכנים
מקרי אגרנות אינם מבודדים רק לבן האדם – הם משפיעים גם על יתר הדיירים. ריחות רעים, חיות מזיקות, סכנות אש ותחושת חוסר נוחות כללית – כל אלו עלולים להביא לעימותים ולעיתים אפילו לתביעות משפטיות.
לכן, המרכז ממליץ:
- לשמור על דיאלוג פתוח עם הדייר (אם אפשר).
- לפנות לרשויות הרווחה במקום מגוריכם.
- להיעזר באנשי מקצוע מנוסים שידעו לפעול ברגישות וביעילות.
ומה קורה אחרי שהבית מתפנה?
הפינוי הוא התחלה בלבד. פעמים רבות יש צורך בשיקום סביבתי ורגשי – שינוי אופי החיים של הדייר, בניית שגרה חדשה ולפעמים גם תמיכה קהילתית מתמשכת.
בעיר כמו אשדוד, שבה יש חוסן קהילתי חזק, קל יותר לייצר מעגלי תמיכה כאלה. "ראינו מקרים שבשיתוף עם ועד הבניין והשכנים, הצלחנו להחזיר את האדם לחיים נורמליים", מספרת שירה. "לא מדובר רק בזבל – אלא בתקווה".
