ג'ראר אלון- רטרוספקטיבה

ג'ראר אלון- רטרוספקטיבה
צילום: ג'ראר אלון

החל מפתיחת התערוכה ב-8.10, יוקדשו שלוש קומות מוזיאון אשדוד לאמנות לתערוכתו של הצלם ג'ראר אלון. התערוכה, אותה אוצר האוצר האורח ערן ליטוין, מאגדת לראשונה את יצירתו של אלון מסוף שנות
ה-60 של המאה הקודמת ועד ימינו, כרצף-עבודות החוקר את המציאות המקומית מבעד לעדשת המצלמה. גוף עבודתו הרחב והשלם של אלון מהווה מכלול אחד, שנושאיו ותחומיו השונים מקיימים ביניהם יחסי זיקה והתפתחות הדדיים לאורך חמישה עשורים.

ג'ראר אלון הוא ממובילי התמורות בשדה הצילום הישראלי בעשור הדרמטי שלאחר מלחמת יום הכיפורים. מבט רטרוספקטיבי בעבודתו מגלה אמן שהצליח ללכוד את האנרגיות החברתיות של תקופה סוערת, לקרֵב את האמנותי לפופולרי ואת המסחרי לחברתי. אלון גיבש גישה מקצועית חדשה בכל הקשור לתחום הצומח בשעתו של עטיפות תקליטים, היה צלם אופנה וצלם הבית של תיאטרון הבימה, ובמקביל לכל אלה היה אמון במשך השנים גם על יצירתו האישית.

התערוכה כוללת כ-240 תצלומים, ביניהם דיוקנאות של זמרים ישראליים כמו עפרה חזה (1977), שימי תבורי (1977) ואריק איינשטיין (1978); עטיפות תקליטים איקונים כמו "גבר הולך לאיבוד" של שלמה ארצי (1978), "להיטיו הגדולים" של צביקה פיק (1980), או עטיפת התקליט "רדיו חזק" של להקת תיסלם (1981); תצלומי במה ותיאטרון של ליא קניג מתוך ההצגה אמא קוראז' שהוצגה בהבימה ב-1975 ועוד, זאת לצד עבודות אישיות שיצר במקביל במהלך השנים.

בנוסף, אלון מציג בתערוכה שש עבודות וידיאו, ביניהן עבודת וידיאו שהוקרנה כחלק מההצגה "קדיש לנעמי" עם גילה אלמגור (תיאטרון הבימה, 2000).

צילום: ג'ראר אלון

ג'ראר אלון נולד ב-1949 בקזבלנקה והגיע לישראל בגיל 25, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא פגש במציאות הכאובה של ישראל פוסט-טראומטית, שהמלחמה חוללה בה שבר עמוק ואף תרמה לפריצתו של מדיום הצילום אל מרכז ההתרחשות האמנותית. בשונה מצלמים ילידי הארץ בני דורו של אלון, הוא נאלץ ללמוד במהירות את הקודים המורכבים של הדימוי החזותי המקומי. במסעו להכרת הישראליוּת, פגש אלון בתחום שהיה נתון אז בעיצומו של שינוי מצילום מגויס לצילום סובייקטיבי, ביקורתי וחתרני.

כמי שהִרבה לצלם זמרים, דוגמנים ושחקנים, אלון הצליח ללכוד בתצלומיו את האישיות הסמויה מן העין ולחשוף רובד נוסף בדמות הציבורית המוּכּרת. כלֵי העבודה שלו היו תמיד בימוי של העֲמדה, תפאורה ותאורה של צילום המודע לעצמו, אך עיקר הייחוד ביצירתו טמון ביחסי הגומלין שבינו ובין המצולם – אם בסטודיו ואם בבית נטוש על גבול יפו–תל-אביב או בכל מקום אחר, ברגעים האינטימיים שנוצרו ביניהם ושאותם הצליח אלון ללכוד במצלמתו.

המעבר בין תחומי התרבות השונים (מוזיקה, תיאטרון, אופנה, יצירה אישית) אינו מטשטש את חתימתו המובהקת כצלם-אמן, שמבטו המורכב שואב מן התרבויות השונות שבהן פעל לאורך השנים; מבט כפול-פנים של מהגר המשקיף מן הצד ושל ישראלי המשפיע בפועלו על נוף התרבות המקומי. החידושים המקצועיים והטכניים שהנהיג בשדות הפופ, התיאטרון והאמנות החזותית ככלל, ושאותם הנחיל גם לתלמידיו בבתי הספר השונים, מסמנים את אלון כפורץ דרך.

התערוכה והספר רחב ההיקף המלווה אותה, משקיפים על התרבות החזותית הישראלית בהתהוותה, ובה-בעת מנתחים את כתב-ידו המובהק של ג'ראר אלון כצלם-אמן.

פתיחה: מוצ"ש, 8.10.2022, בשעה 20:00

ג'ראר אלון- רטרוספקטיבה

8 באוקטובר 2022- 4 במרץ 2023, מוזיאון אשדוד, דרך ארץ 8, אשדוד.

שעות פתיחה:  ימי א', ב', ד', ה'  16:00–9:00 , יום ג' 20:00–9:00 , יום ו'  13:30–10:30 שבת 13:30–10:30

כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם
גלו את היצירתיות שבכם
ב ,Art Timeסטודיו ברמת השרון, סדנאות יצירה למבוגרים מציעות חוויה...
כיפה, טלית, פמוטים ומוצרי יודאיקה- איפה כדאי לקנות?
כאשר מדובר על תכנון אירועים מיוחדים ושמירה על מסורת, הבחירה...
ספא באזור נהריה – שילוב מושלם של רוגע ופינוק בקאנטרי גן עברון
מחפשים ספא באזור נהריה שיחבר אתכם לרוגע ושלווה תוך כדי פינוק אמיתי? קאנטרי...
התחזק, להתפתח ולבחור בעצמך: סטודיו חדש לאימוני כושר לנשים בלבד נפתח במתחם AD GARDEN
מתחם AD GARDEN בעד הלום ממשיך להתחדש, והפעם עם "סטודיו...
התפתחות אישית – המסע לצמיחה ולמשמעות
התפתחות אישית היא אחד התהליכים המשמעותיים ביותר שאדם יכול לעבור...
אירועים בלתי נשכחים עם דוכני מזון מבית NOYA FOOD
חווית אירוח שלא תשכחו כשמדובר באירועים מרשימים ומיוחדים, האוכל הוא חלק...
גם אתם יכולים להיכנס לכושר
זה הסעיף הזה שנמצא ברשימה של כל אחד מאיתנו. ברשימה...
מפעיל קריוקי למבוגרים
אם אתם מחפשים פעילות אטרקטיבית עבור מבוגרים, חשוב מאוד שתדעו...
למה כדאי לקחת את הילד לאימוני כדורגל אישיים?
הורים רבים רוצים לעשות הכול כדי שהילדים ישחקו משחקי כדור...
מערך שיעור בנושא ערכים
יש הרבה מה לומר או לחשוב על מקצוע ההוראה ועל...
דילוג לתוכן