רבים מתושבי אשדוד מכירים את דוד, מקבץ הנדבות בצומת הרצל-ירושלים. קשיש בעל שער שיבה לבן, חובש כיפה לבנה, לבוש חולצה לבנה ומכנסיים שחורים, המעביר שעות רבות מידי יום ולילה, בקיבוץ נדבות מנהגים החולפים בצומת.
האיש משוטט בכביש, בין נתיבי הנסיעה, מרים את ידו ובאצבעו המושטת אל על מבקש שקל אחד. על כן זכה לכינוי 'דוד שקל'. והנהגים, בני ישראל, רחמנים בני רחמנים מושיטים לו שקל, שניים ואף יותר.
והאיש ממשיך להסתובב בכביש, בין המכוניות ומסכן את עצמו. לעיתים אין לו כוח לחזור למדרכה, על כן נשאר עומד באמצע הכביש והמכוניות חולפות מימינו ומשמאלו. כל הרואה זאת סומרות שערותיו.
מספר פעמים ביום מגיעה ניידת משטרה, והשוטרים מבקשים ממנו לעזב את הצומת אך הוא בשלו, דבק בעיסוקו.
תורתנו הקדושה מצווה עלינו שוב ושוב לדאוג לעני ולא להתעלם ממנו. לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן.דברים ט"ו. וגם פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ. דברים ט"ו. וגם אשת חיל הנודעת בנדיבותה: כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן. משלי ל"א
התמיכה באביונים נחשבת לאחת המצוות החשובות ביותר ועל כך נאמר בתהלים קי"ב: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
אכן מידות טובות יש בעם הנבחר. נהגים רחומי לב פותחים את חלונות רכבם ואת לבם ומעניקים לדוד שקלים לרוב. אך האם בכך הם מסייעים בידו? האין הם מעודדים אותו להמשיך להסתובב בין המכוניות ולסכן את עצמו? ומה עם פיקוח נפש?
אוי לו לאותו נהג, שלא ישים לב לדוד הזקן ויפגע בו בטעות. איזה צרה תיפול על ראשו.
תקנות התעבורה (108, 110) אוסרות על הולכי רגל להימצא בכביש שלא לשם חצייתו. תקנות התעבורה (21, 112) אוסרות במפורש שוטטות בכבישים.
דוד שקל הפך להיות תופעה בצומת הרצל-ירושלים. לעיתים הוא מכתת רגליו לצמתים אחרים (ירושלים – אבן עזרא). דוד שקל לא נלאה. חרף גילו הוא נוכח שעות ארוכות בצומת ללא ליאות אף מעבר לחצות הלילה. בשמש הקופחת הוא מדדה בין הרכבים, בהליכה איטית עם אצבעו המונפת אל על.
אז מה עושים?
לתת לו נדבת שקל (מצוה) ולהנציח את התופעה עם כל הסיכון הכרוך בה, או שמא לחדול מנתינה (פיקוח נפש) על מנת שיפרוש?
נראה כי פשיטת היד טבועה בו ומאומה יעזור. אם לא יקבץ בצומת אחד אז יפשוט יד בצומת אחר. יש לתת את הדעת על כך לפני שחלילה ייפגע בכביש.
