זירת המומחים

יובל סיוון: "בועת ההייטק על סף פיצוץ"

הנפילות החדות במניות הטכנולוגיה בחודשים האחרונים, גרמו לרבים לטעון שמגזר ההייטק נופח באופן שמנותק מאוד משוויו הריאלי. לפי יובל סיוון, מומחה הייטק וטכנולוגיה, יהיה הרבה יותר גרוע לפני שיהיה טוב שוב: "זו בועה, אבל הירידות האחרונות הן לא הסוף. יש עוד הרבה לאן לרדת"

בחודש יולי 2021 התפרסמה בחדשות N12 סדרת כתבות מאת העיתונאית עמליה דואק בשם "מדינת חדי הקרן". דואק סקרה את תופעת הריבוי חברות "חדי הקרן" בישראל, אותו כינוי לחברות טכנולוגיה פרטיות שהגיעו לשווי של מאות מיליוני דולרים ואף מיליארדי דולרים. מספר בלתי נתפס של חברות בישראל גייסו בשנים האחרונות הון בלתי נתפס מקרנות סיכון או אפילו בהנפקות בבורסה, וזאת לרוב מבלי באמת להוכיח שהן יכולות לגבות את הערכות השווי הנפלאות שהן קיבלו. למרות זאת, כולם רקדו לצלילי המוזיקה, מבלי לחשוב שהיא אי פעם תיפסק: במשרדי ההייטק ברחבי ישראל השיקו כוסות שמפנייה השכם והערב, הביאו דוכני אוכל מושחת כל שבוע למשרדים, הרימו מסיבות פאר עם דיג'ייז ואמנים מובילים מהארץ ומחו"ל, ארגנו טיסות ליעדים אקזוטיים, ובעיקר פשוט שפכו כסף בתחרות "למי יש (הון) יותר גדול".

קצת פחות משנה אחרי, התמונה כיום שונה מאוד: שילוב נסיבות של מלחמה באוקראינה, אינפלציה שעולה לראשונה מזה שנים, ועליית ריבית חדה בארצות הברית, הביאו לירידת שווי ניכרת פחות או יותר בכל הסקטור, כאשר כמה מאותן חברות יוניקורן ישראליות איבדו גובה רב. חברת פייבר הישראלית למשל, שבשיאה החזיקה בשווי של 323 דולר למניה בפברואר 2021, שווה היום קצת יותר מ-30 דולר למניה, כלומר איבדה קצת פחות מ-90% מהשיא שלה; חברת Wix הישראלית המציעה פתרונות בניית אתרים בצורה מונגשת וקלה, והייתה שווה עשרים מיליארד דולרים בשיאה (שיא כל הזמנים לחברה ציבורית ישראלית) ירדה משיא של 353 דולר בפברואר 2021, לפחות מ-60 דולרים (בערך 85% מהשיא); חברות ישראליות נוספות איבדו גובה והתרחקו בצורה ניכרת מהשיא שלהן, כמו מאנדיי (איבדה בערך 75% מהשיא), למונייד (90% מהשיא), פלייטיקה (63%) ועוד. גם חברות טכנולוגיה אמריקאיות ובינלאומיות כמובן מחקו מאות מיליארדים, כשאפשר לציין בהקשר הזה כמה בולטות במיוחד כמו אמזון, אלפבית, מטא ועוד. 

קרדיט תמונה: אלבום הפרטי

"חברות ישראליות נוספות איבדו גובה והתרחקו בצורה ניכרת מהשיא שלהן" | יובל סיון

 

לפי יובל סיון, המצב הזה לא היה בלתי צפוי בסופו של דבר: "גם בבועת הדוט.קום בשנת 2000, היו כאלה שחשבו שהמציאו את חוקי הכלכלה מחדש: כבר לא צריך להציג הכנסות, מודל עסקי וכדומה. כל מה שצריך הוא זוגות עיניים: המון אנשים האמינו שאם יש להם טראפיק, הם יכולים לכתוב איזה מספר שהם רוצים בהערכת השווי שלהם. מי שיקרא את כותרות העיתונים מאותם ימים, פשוט יידהם כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה. במקרה הזה, הסיבוב החוזר הגיע די מהר, כאשר גם בשנים האחרונות היינו עדים להמון חברות שתומחרו בהערכות שווי שמנותקות מהערך האמיתי שלהן. עם זאת, בגלל שהכסף היה זול והייתה אווירה של אופוריה ותחושה שיזמי טכנולוגיה הם כמו אלים בשר ודם שחיים בינינו, לאף אחד לא היה אכפת. ייתכן שבדיעבד, נסתכל על הימים האלה של 2021 בתור ימי פומפיי האחרונים".

"זה יהיה גרוע יותר לפני שזה ישתפר"

יובל סיוון מכיר מלפני ומלפנים את עולם ההייטק, ועובד כיום כמנהל בכיר בחברת הייטק מוכרת. הוריו של יובל היו אקדמאים בכירים וחוקרים בתחומם. בהיותו איש חינוך אשר ניהל בעבר בית ספר ייחודי שכיוון להכין תלמידים לקריירה בהייטק, יובל סיוון מכיר את היתרונות של ההייטק הישראלי, אך גם כמה מחולשותיו. לפי סיוון, הגרוע עוד לפנינו: "כרגע יש סנטימנט גרוע בשוק כלפי גיוסים חדשים של הון, אבל עדיין יש חברות רבות שגייסו כסף ומנהלות המון עובדים, ועדיין שוק העובדים הוא תחרותי יחסית", אומר יובל סיוון. "חברות אמנם צמצמו בשופוני שלהן, ואולי הן גם אפילו מנצלות קצת את המצב כדי להתייעל, אבל עדיין אין פיטורים משמעותיים. עם זאת, אם הריבית תישאר גבוהה ואף תמשיך לעלות כפי שצופים כל המומחים הכלכליים, יתכן שנראה כאן התפוצצות גרועה יותר ממה שראינו במשבר הסאב-פריים ב-2008: חברות הייטק לא רווחיות ייסגרו משום שלא יוכלו להמשיך לממן את עצמן על בסיס הבטחות עתידיות מעורפלות, ועובדים רבים ייפלטו לשוק העבודה, מה שיורד את תנאי העבודה המפליגים מהם הם נהנים כיום. עד שהשוק ימצא שיווי משקל כלכלי חדש, הרבה אנשים יאבדו את כל מה שיש להם".

אז חברות צריכות לחכות עד שיהיו רווחיות כדי לגייס?

"אחד הגורמים שתדלקו את המשבר הנוכחי, היה ההצלחה של חברות גדולות לגייס כסף לפני שהפכו לרווחיות, וכך המשקיעים המוקדמים הרוויחו סכומים מטורפים" אומר יובל סיוון. "אנשים שהיו משקיעים מוקדמים בנטפליקס, טסלה, פייסבוק וכדומה, השקיעו לפני שהיה ברור לאן החברות האלה הולכות, והסתבר שהם הצליחו בהימור שלהם בענק. גם ביטקוין הוא מקרה דומה, ונראה שרבים מאיתנו מכירים אנשים שהחזיקו ביטקוין כשהוא היה שווה דולר או שניים, והיום הוא כמובן התפוצץ. ההצלחות הללו יצרו תחושה כאילו מתגלגל בהייטק זהב ברחובות, וכל אחד מיהר להשקיע את הכסף שלנו בשוק הזה, וכן גם בשוק הקריפטו שפשוט מתרסק. אפליקציית רובין הוד האמריקאית למשל, שהנגישה את ההשקעות בבורסה להמונים, גם עזרה לתדלק את הבועה. בקיצור, ראינו המון כסף טיפש שנכנס לשוק, וכל עוד יש עליות, כל המשקיעים האלה שהרוויחו הרגישו שהם חכמים גדולים. כשזה נגמר והאבק שוקע, אנו רואים שיש לא מעט יזמים שמימשו את ההצלחה שלהם בזמן, ומנגד משקיעים שחרב עליהם עולמם. זה קרה ב-2008, קרה בדוט.קום, ואפילו בשפל הגדול".

אז מה בעצם מגזר ההייטק צריך לעשות?

"במקום להתרכז ביעדי היפר-צמיחה, לחשוב על צמיחה מאוזנת ומדודה יותר, בשילוב עם מודל עסקי שיותר מחובר למציאות, מקום למרווח טעות ועוד. החיפזון מהשטן".

קרדיט תמונה: אלבום הפרטי

"חברות צריכות לחשוב על צמיחה מאוזנת ומדודה יותר" | יובל סיון

מה המעסיקים בשוק ההייטק יכולים לעשות אחרת?

יובל סיוון: "ההייטק הוא עדיין הקטר של המשק הישראלי, ובכלכלה העולמית המושתתת על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים, זה כנראה תמיד יהיה כך. עם זאת, אכן יש מקום לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לגיוס עובדים בישראל: ההייטק צריך לדבר על נתחי שוק עבודה שעדיין לא נגע בהם, כגון ערבים, בדואים, חרדים, אתיופים וכדומה. ישנם קרוב לשניים וחצי בני מיליון מיעוטים חיים בישראל, אשר יכולים להיכנס למשרות נחשקות בשוק התעסוקה של ההייטק, ולקחת חלק בהצלחה הזאת. במקרה הזה, חשוב להבין שהצלחתם היא הצלחתנו: תפיסה של אפשרות למוביליות חברתית בקרב בני מיעוטים, תתרום רבות לשילוב אותם בני מיעוטים בכלכלה ובחברה הישראלית, גם אם לא יעבדו בפועל בהייטק, שהרי ההשתלבות הזאת מחלחלת אל כל הסביבה הקרובה. אתיופי שעובד בהייטק ומרוויח משכורות יפות, מראה לשכנים והחברים שלו שגם הם יכולים להצליח לבנות את עצמם. אין שום סיבה חברתית טובה שבהייטק יעבדו רק צברים חזקים יוצא יחידות מודיעיניות, וחשוב שהמדינה תפעל לשינוי התפיסה הזאת". 

יובל סיון הינו בוגר מכון למנהיגות בית ספרית "אבני ראשה". בעבר היה היזם והמנהל של בית הספר High-Tech High, בית ספר שש-שנתי בגישת חינוך חדשנית להכוונת תלמידים בהייטק. כיום מנהל בחברה טכנולוגית. 

מאמרים רלוונטיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button