מה הדין במקרה של פירוק שיתוף בדירה שהתקבלה בירושה? כיצד מבצעים פירוק שיתוף בנכס שהתקבל בירושה? האם ניתן לערער על הליך הפירוק ומה התקדימים בנושא?
ובכן, פירוק שיתוף בנכס שהתקבל בירושה הוא הליך נפוץ מאוד, זהו הליך משפטי המאפשר ליורשים המקבלים זכות בנכס שהותיר אחריו המנוח להימנע מסכסוכים עקב אי הסכמות על דרכי ניהול הנכס, ולהימנע מסכסוכים עקב אי רצון של אחד או יותר מהיורשים להחזיק בנכס.
כאשר כמה יורשים מקבלים דירה בירושה, עליהם להחליט האם לנהל את הנכס יחד, האם לאפשר לאחד מהיורשים להשתמש בנכס, האם להשכיר את הדירה ולחלוק את שכר הדירה בין היורשים ועוד. למעשה, אם יש כמה יורשים לדירה הם לא יכולים ליהנות מהנכס עד מכירתו, וקשה לממש את הפוטנציאל הקיים בנכס שהותיר אחריו המצווה.
דרך המלך לפתרון הבעיה היא להגיע להסכם בין יורשים, ההסכם כולל חלוקה של נכסיו של המוריש באופן של נכס כנגד נכס, וכך למעשה נמנעים משותפויות מורכבות בין היורשים. בנוסף, ניתן למכור את הדירה שהתקבלה בירושה על ידי מנהל העיזבון. מאחר ובמקרים רבים המוריש מצווה רק נכס אחד ליורשיו, בדרך כלל דירת מגורים יחידה, נוצר מצב שבו אחד או יותר מהיורשים מסרבים לשתף פעולה ולהגיע להסכמה משותפת הנוגעת לדירה בירושה, והפתרון המתאים הוא פירוק שיתוף במקרקעין. העדיפות היא להגיע לפירוק שיתוך בהסכמה, ואם היורשים אינם מגיעים להסכם משותף ביניהם הפתרון הנכון הוא להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה שהתקבלה בירושה.
שיתוף בירושה
לאחר פטירתו של המנוח וכל עוד הוא הוריש ליורשיו נכס כמו דירת מגורים במשותף, היורשים הופכים לשותפים בנכס, בעל כורחם. ריבוי שותפים בדירה שהתקבלה בירושה גורם לקשיים רבים וללא מעט סכסוכים. נכס כמו דירה בירושה שעוברת לכמה יורשים לאחור מותו של המוריש לא מאפשר ליורשיו של המנוח לממש את הפוטנציאל הכלכלי הקיים בנכס, לרוב בגלל חילוקי דעות ואינטרסים שונים של היורשים. במצבים אלה ניתן לבצע פירוק שיתוף בדירה או להגיע להסכמה בין היורשים כך שחלק מהיורשים יצאו מחלקם בדירה.
סעיף 121 לחוק הירושה מגדיר מהו פירוק שיתוף בין היורשים בעיזבון האדם שנפטר, הסעיף קובע כי היורשים בדירה שהתקבלה בירושה יבצעו את פירוק השיתוף בעצמם, ואם הם לא מסוגלים לחלק את הירושה בכוחות עצמם החוק קובע שיש למנות מנהל עיזבון.
חשוב לדעת כי העיזבון לא מוגדר כישות משפטית העומדת בפני עצמה, לפיכך החוק בישראל מחייב רישום של הנכסים שהותיר אחריו המנוח על שמם של היורשים. הזכויות של היורשים נקבעות על ידי צו ירושה או בתהליך של צו קיום צוואה, ובהתאם להוראות הצו רושמים את חלקו של כל אחד מהיורשים על הנכסים שהוא ירש. זהו רישום מורכב ומסובך אם היורשים לא מעוניינים להיות שותפים בדירה שהתקבלה בירושה, ומעבר לכך יש לרישום זה השלכות מבחינת חבויות מס.
מאחר וחוק המקרקעין קובע שלא ניתן לחייב אדם להפוך לשותפו של אדם אחר, המחוקק קבע שיש ליורשים את הזכות לדרוש פירוק שיתוף בירושה, או במקרה שלנו פירוק שיתוף בדירה שהתקבלה בירושה.
אם היורשים לא מגיעים להסכמות בינם לבין עצמם ובמצבים בהם אחד מהיורשים מחליט לפעול באופן חד צדדי – ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף בירושה. אחד הפתרונות שבית המשפט יכול להציע הוא תשלומי איזון בפירוק שיתוך כדי לחלק באופן הוגן את חלוקת הדירה בין היורשים. בית המשפט יכול להציע למנות מנהל עיזבון כדי למכור את הדירה ולחלק את הכסף בין היורשים.
יורש יכול להגיש ערעור על הסכם פירוק שיתוף בדירה, יש לא מעט תקדימים בנושא, וחשוב לזכור כי במקרים מסוימים אחד מהיורשים גר בדירה שהתקבלה בירושה, לכן זהו מצב מסובך ומורכב יותר מבחינה משפטית.
