יתוש קטן יכול להוציא אדם מדעתו.
הוא מגיח בלילה וזמזומו קורע את קרום התוף. ביום לא נשמע קולו אך בלילה הוא ניחן בצליל טורדני המזעזע את אמות הסיפים. אנו מניפים את ידינו מתוך שינה אך לשוא. הוא חוזר כעבור שניות אחדות. איננו מוכנים לנדב לו אף לא טיפה מדמנו ודורשים שיעזוב אותנו במנוחה אך הוא נהנה להטריד.
כל זעמנו מופנה אל העיריה. היכן ההדברה? פעם בדקנו באתר העיריה. מוטי אחראי על הדברת היתושים. היכן אתה מוטי?
בלית ברירה קמים ותוקעים לשקע החשמלי מכשיר דוחה יתושים עם טבליה מדיפת ריח כימיקלי. בראש צצות מחשבות אם הריח יקטול גם כמה תאים חיוניים במוחנו. אנו מתים לישון. אחרי הכל איננו יצורי לילה. עמלנו קשה ביום ובלילה אנו כמהים לשנת רצון.
הזמזום חוזר ונשנה. כמו אזעקה הוא מעיר אותנו משנת ה-REM. שוב נפנוף ידיים ושוב טענות ומענות לעיריה. רגע מנוחה ושוב זמזום. אנו משילים עצמו מעל המיטה בכעס רב, מדליקים את האור, נוטלים מגבת עבה ותרים אחר המטרידן. הוא נעלם. עומדים בשקט וממתינים לשווא. כמעט נרדמים בעמידה, העייפות מחזירה אותנו למיטה. חיש מהר נרדמים ו… שוב נשמע זמזומו של היתוש בן שלולית.
אנו עוטים על ראשנו את השמיכה הדקה כדי להתגונן וזה עוזר… לזמן קצר, כי נגמר לנו האויר. עם המגבת ביד אנו מנפנפים בחשכה, מחרפים את הבריה הקטנה ותוהים על עצם בריאתה. למה נועדה? מה תפקידה בעולם? איזה תועלת צומחת מיתוש קטן? לו רק יכולנו להכותו מכה ניצחת כי אז יכולנו לישון היטב ולקום בבוקר לעמל יומנו.
אנו נזכרים בטיטוס, קיסר רומי שהחריב את ירושלים ושרף את בית המקדש. חז"לנו מספרים כי טיטוס התגאה בכך שכף רגלו דרכה בדביר – לב ליבו של בית המקדש – שרק כהן גדול בלבד רשאי להיכנס לתוכו ורק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, כדי להתפלל על עם ישראל. טיטוס התרברב שכוחו רב מכוחו של אלוקי ישראל ואלוקים העניש אותו בכך ששלח יתוש קטן לתוך אוזנו של אותו קיסר רברבן. זמזומו של היתוש שיגע את הקיסר עד שנשתבשה דעתו ומת.
עתה חרדים אנו שמא תשתבש דעתנו מרוב תסכול. הכיצד יכול חרק קטנטן כזה להטריד את מנוחתנו בחוצפה גדולה וללא שום רחמים. אומרים שרק יתושות עוקצות.
התחלנו להתגרד. הממזרה הצליחה לעקוץ ולמצוץ. המון היסטמינים התנקזו אל מקום העקיצה. הגירוד עד זוב דם החיש אלינו את חברותיה של אותה מנוולת. התהפכנו על צדנו. העייפות הכריעה, חדלנו להילחם. נכנענו. הפקרנו את גופנו לתאוותם של היצורים המאוסים. לעזאזל עם העיריה, לעזאזל הכל. נרדמנו.
בבוקר קמנו עם מספר אדמומיות בעור ובחדר לא נמצאה ולו יתושה אחת.
